אמא היום בת 68. וכל כך חסרה לי.
בכל שנה אמא חוגגת את יום ההולדת, ביום שאחרי היום הארוך בשנה. כאילו סבתא ניצלה את כל ימי האור עם אמא בבטן, ורק כשהיום מתחיל להתקצר, אמא נולדה.
טוביה ריבנר שנפטר שנה שעברה כתב את השיר ביום הארוך של השנה:
ביום הארוך של השנה / טוביה ריבנר
בַּיוֹם הָאָרוֹךְ שֶׁל הַשָׁנָה בָּא לְךָ לוֹמַר חֲזֹר וָשׁוֹב הַחַיִים יָפִים. יָפֶה לִחְיוֹת. וְהַמִּלִּים מְקַפְּצוֹת בִּגְרוֹנְךָ וְאֵינָן חֲפֵצוֹת לָצֵאת. מַדּוּעַ מַדּוּעַ? הַאֵין זֶה הַטּוֹב בָּעוֹלָמוֹת וְלּוּ תָּלוּי עַל בְּלִימָה הַשֶּׁמֶש עַדַיִן לְמַעְלָה וְהָעֵשֶׂב לְמַטָה וּמִתַּחַת לָעֵשֶׂב אֲדָמָה וְאֶבֶן מֵעַל הָאֵשׁ אֵיזוֹ שִׂמְחָה שֶׁכָּךְ וְלֹא הָפוּךְ וְתוּכַל אַשְכָּרָה לְאֶהֹב גַּם אִלֵּם כְּמוֹ עַכְבָּר מִסְתַּתֵּר אֲבָל הִנֵּה הַמִּלִּים יוֹצְאוֹת מִן הֶחָסוּם וּבְגִיל 94 אַתָּה כּוֹתֵב, חֲבָל עַל הַזְמַן שִׁיר חָדָשׁ, שִׁיר שֶׁל יַרְגָזִי שִׁיר הַלֵל.
גם ביום שאחרי היום הארוך בשנה בא לי לומר שהחיים יפים, ויפה לחיות. השמש עדיין למעלה, ואת איננה.
ובגיל 32 שלי, 68 שלך, חבל לי על הזמן שלא יהיה לי איתך. וכל מה שנשאר בי הם שירים, שירי הלל לחיים שהיו לי איתך.
היינו מתכנסים לחגוג במשותף לילדי חורף, וילדי קיץ. ואת היית ילדת קיץ, ילדת היום הכמעט הכי ארוך בשנה. נוסעים ביחד עם המשפחה המתרחבת לנפוש בקיבוץ, לשכשך רגליים במים של נחל או מעיין. בערב עידן היה שולף גיטרה, אני הייתי מביא מקרן ושרים שירים לתוך הלילה סביב שולחן ארוחת ערב עמוס מהצידנית שאת ואבא העמסתם. והשנה אנחנו מתכנסים בפנים, בלעדיך, קשה מאד לשיר. קשה לדבר.
רציתי להכין לך מתנה ליום ההולדת. להביא ארוחת בוקר למיטה, לקפוץ לסופ"ש ארוך מהצפון. לספר לך שוב כמה אהבה יש בי. הענקת לי לב כדי שאוכל להתרגש ולאהוב, והרחבת אותו בכל 67 השנים שהייתי לידי. ועכשיו, כשאת כבר גדולה, אני מרגיש שהלב ממשיך להתרחב. אולי זה משהו שנשאר לי ממך.
לפני 20 שנה בדיוק, בשנת 2000, היית בת 48. הנה תמונה שכיף להיזכר בה, חוגגים לך ביחד.
מזל טוב אמא. יום הולדת שמח.
Comments