חמש שנים למותה - דברים שקראתי באזכרה

21/3/2025

אמא אהובה,

אנחנו מתכנסים כאן היום בהרכב שונה. עומדת איתנו היום כאן כליל, הנכדה השביעית שלך. אחות קטנה לאיתמר שבעיניה הכחולות מראה כמה היא דונר, אבל בהבעת פניה משתקפת דמותך שלעיתים מבזיקה כאילו תמונות הילדות שלך קמו לתחייה. גם לכליל נצטרך להשלים פערי סבתא – ברה ברה בוץ, ארוחות בפינת האוכל הקטנה בבית עם סבתא, מי זו האישה בתמונה בחדר של אבא ולמה כשמתקשרים מהאמבטיה יש רק סבא סבא וסבתא.

ההרכב שונה כי עידן וליקה לא יכולים לעמוד איתנו כאן אחרי ההחלטה לעבור לחיות בברזיל, וכמה זה מוזר פתאום לא להיות כל המשפחה הגרעינית ביחד לרגע אחד נוסף באותו מקום.

המלחמה הארורה שסיפרנו לך עליה לפני שנה לא נגמרה והיא ארוכה מכל מלחמות ישראל, גם זו של הפלמ"ח שתיעדת. היא לא נגמרה ומאז שסיפרתי לך שהייתי במילואים, הספקתי להיות שוב במילואים לכמה חודשים, ובסוף השנה אחזור שוב לעוד חודשיים של מילואים. אמנם מאז חזרו חטופים הביתה, אבל עדיין 59 מהם נמצאים בשבי ועתידם לוט בערפל במיוחד עם חזרתה של המלחמה מהפסקת האש.

המדינה הזו שציירת בציוריך, שהעמקת בהיסטוריה שלה ובהקמתה דרך סיפורי הפלמ"ח, שגילית דרך הספרות והשירה העברית – כואבת ומדממת. לאחרונה בחרתי לקחת חלק נוסף בעיצובה, הפעם לא דרך פעילות תנועתית או שירות מילואים אלא דרך ניסיון להשפיע ממשרדי הממשלה והטיפול באזרחים. אני לא יודע כמה אצליח לשנות, אבל אני בטוח שזה היה יכול להיות נושא שיחה מעניין לשנינו. או לפחות הייתי מקבל טיפים על גיהוץ חולצות מכופתרות.

שתדעי אמא שאבא דואג לנו ומסור בצורה מדהימה לטיפול בנכדים. אנחנו זוכים לביקורים תכופים וזמן איכות עם סבא מיכה. ההחלטה להשקיע את הפרק השלישי בחייכם עם הילדים והנכדים הייתה השקעה נבונה. אנחנו נפגשים תכופות למפגשים משפחתיים ומקיימים במידת מה את המורשת שלך להמשיך במפגשים משפחתיים. אפילו זכינו לטייל קצת בארה"ב שנה שעברה.

יש בי נחמה מסוימת שנחסך ממך צער החיים בימים אלו במדינה – מהקורונה שהסתערה עלינו ממש עם מותך, סבבי הבחירות הארוכים, טירוף ההפגנות סביב ההפיכה המשפטית ועד חרבות ברזל וגלגולי החיים הקשוחים פה. כולי תקווה שהשנים הרעות האלה יהיו בשורה ואזהרה לפני השנים הטובות שעוד צפויות לנו ושאנו עומלים על תקומתן.

מתגעגע ואוהב,

יושקלה