top of page

סיפורים ששלחתם לנו - 2

הבניין בז'בוטינסקי 14 בגבעתיים היה במת מפגש מרכזית למשפחת מרינברג, אבל לא רק. יחסי השכנות הטובה חצו את קירות הבתים ובחצר הבניין (וגם המועדון במקלט) וחדר המדרגות התפתחו יחסי שכנות וחברות קרובה. משפחת הדרי, השכנים מהדלת ליד, הגשימו את הפסוק ממשלי כ"ז: ”רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל-תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל-תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.“ את הסיפור של משפחת הדרי כתבה לנו רוחיק בשם משפחת הדרי והוא מובא פה בפניכם(כולל התמונות היפות שרוחיק שלחה...):

הכרנו את נגה ואת המשפחה בחזרתנו לארץ משליחות בלונדון בסוף שנת 1984. עברנו לגור בדירה הצמודה למשפחת טירקל בז'בוטינסקי 14 גבעתיים.
לי ורז התחברו מיד עם תאיר ועידן. עידן,  בהיותו באותו גיל של לי, ולימים למדו באותה כיתה.
לי ורז הרגישו "כמו בבית" בבית משפחת טירקל, בזכות החום והאכפתיות של נגה.
יותם שהיה הצעיר הצטרף לחבורה לאחר מכן.
מה שמצא חן בעינינו היה גם שבבניין גרו הוריה של נגה ובני משפחתה.
נגה הייתה בחורה ביישנית וסגורה ואני הייתי השכנה "החוצפנית" שהעזה לדפוק על הדלת מידי פעם ולשאול מה נשמע מתוך התעניינות.
בדיעבד, שנים רבות לאחר מכן, התוודתה נגה בפני שאילמלא הייתי דופקת על הדלת, היא מיוזמתה לא הייתה יוצרת עימנו קשר.
הקשר ביננו שהחל אז, נמשך לאורך שנים גם כשיצאנו לשתי שליחויות נוספות בחו"ל. 
במשך התקופות בהיותנו בחו"ל, שמרנו על קשר בעזרת מכתבים ומידי קיץ כשהיינו מגיעים ל"ביקור מולדת", הילדים היו מתארחים אצל משפחת טירקל.
לעיתים רז העדיף להישאר עם עידן ויותם מאשר אצל סבא וסבתא שלו...
נגה תמיד הציעה עזרה, הגישה כיבוד ושתייה כשמשפחתנו הייתה עסוקה באריזת ופריקת ארגזים לקראת מעבר לחו"ל. כך היה גם כשחזרנו לארץ.
יחסי השכנות עברו ליחסי חברות. ניפגשנו, התראינו ושמרנו על קשר גם לאחר שעזבנו את הדירה בגבעתיים.
עלי לציין שכשקבענו להיפגש בספונטניות אצל משפ' טירקל השולחן בסלון היה תמיד כבר ערוך מראש עם פירות, פיצוחים ועוגות.
אהבתי להיכנס ולהתרשם מיצירות האומנות היפות של נגה וציינתי בפניה שהן משתבחות עם הזמן! אף נכחתי בתערוכה של יצירותיה היפות בתיאטרון גבעתיים.
מעבר לקשר מידי פעם, היו לנו מיפגשי זו עם זו - אצל אתי הספרית ומאחר ופגישות אלו נתנו טעם לעוד, השתדלתי לבדוק עם אתי, מתי נגה צפויה להגיע, זאת כדי שנוכל להיפגש.
זיכרון נוסף ששמור בליבי הוא תקופת עבודתה של נגה בעמותת הפלמ"ח. מידי פעם הקשבנו בעניין לסיפורים ואנשים שנחשפה אליהם במסגרת עבודתה, יחד עם זאת התבטאה נגה תמיד, והצחיקה אותי, כי זו עבודה זמנית שתסתיים בקרוב, זמניות שנמשכה זמן ארוך.
נגה, תמיד תישארי בליבנו!
רוחיק רן לי ורז הדרי
62 views0 comments

Recent Posts

See All

Comentarios


Post: Blog2_Post
bottom of page