כליל

02/08/2024

‏כ"ז תמוז תשפ"ד

כְּלִיל האהובה,

ברוך בואך לעולם. בתשעת החודשים הסוערים שחלפו עליך בבטן העולם בחוץ היה מטלטל ומאיים. העם היהודי שידע כאב וצער לאורך כל שנותיו, הגיע לעוד תהום עמוקה שבה החושך גדול. בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, בוקר ליום השביעי באוקטובר למניינם, קמו עלינו לכלותינו, שוב. כפי שהפצרנו בפני אחיך בהכניסנו אותו לברית העם היהודי – כל אוצרות הידע של העם שלנו, כל המסורות והפאר, כל הישגי המדע ומחשבה לצד הסבל הגדול והרדיפה שידענו צרובים בנו בהיותנו יהודים. והנה שוב רודפים אותנו בביתנו הלאומי.

צרינו הכריזו על מבצע השמדתינו – טופאן אל אקצא. "סופת אל-אקצא". ובתוך הסערה הגדולה שהתחוללה עלינו ותלשה את אבא שלך לתקופה ארוכה במילואים בצבא ההגנה לישראל, הגעת אלינו בסערה להסעיר את חיינו. כשהיית בבטן קראנו לך טופאן – טופאן אל נערן. כסופה משתוללת ידעת להנכיח את קיומך בבטן של אמא מאיה. דחפת את המרחב הקטן שלך וסימנת לנו שאת מעוניינת להצטרף לעולם שאנחנו בו – זה האחד והיחיד שיש לנו, שאין לו תחליף.

צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ

מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ

 בי"ז בתמוז הובקעו חומות ירושלים, ובי"ט בתמוז התשפ"ד הבקעת את חומת הרחם ויצאת לעולם לתקופת בין המיצרים. ”גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים” (מגילת איכה, פרק א', פסוק ג'). אחינו יושבים שבי בגוים, 115 מהם ביום בו נולדת. שלא כמו אז, יש לעם היהודי כח מגן שעוד יכול לו. רודפינו, מים ומזרח ומצפון או תימן, לא ישיגו את מבוקשם.

וכעת כשאת בחוץ, נדרשנו לתת לך שם. כאלה אנחנו בני האדם – נותנים שמות לדברים. באחד ממדרשיו, דרש רבי פנחס בן יאיר על שמו של עץ הדעת. ראשית היה שמו של העץ – עץ. ככל העצים. השם "עץ הדעת טוב ורע" ניתן לו רק בסוף מעשה. מספר פנחס בן יאיר:

" ולמה קרא שמו טוב ורע? שהודיעו הקב״ה שלא יאכל ממנו לא טוב ולא רע, כמו שאמר ללבן השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע (בראשית ל״א:כ״ט), לא נוכל דבר אליך רע או טוב (שם כ״ד), ואומר לא יבקר בין טוב לרע (ויקרא כ״ז:ל״ג). ומכאן (ומנין) אנו אומרים שעד שלא אכל מן העץ היה יודע טוב ורע? שכן מציינו שקרא שמות לכל היצורים מן חכמה גדולה שניתנה לו, שנאמר ויקרא האדם שמות. ועוד מצינו שבראו הקב״ה במדה טובה בצלם ובדמות, ולא היה בורא בריה חסרה. ועוד מציינו שכתב עליו שהיה מלא חכמה ותבונה, שנאמר מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ (יחזקאל כ״ח י"ב - י"ג). "

קראנו לך כְּלִיל. נבראית במידה טובה, בצלם ובדמות. את שלמה, מלאה, בריה שאינה חסרה. לפנייך האפשרות להיות מלאת חכמה וכליל יופי כפי שהיה האדם בגן העדן. בעולם שבו יש הרבה חסר, והרבה נלקח, הגעת את להזכיר לנו שאנחנו שלמים. כְּלִיל כמו זר או כתר, באת לעטר את חיינו ביופי של החיים.

עֶדְרֵי הֲמוֹנֵךְ אֲשֶׁר גָּלוּ וְהִתְפַּזְּרוּ מֵהַר לְגִבְעָה וְלֹא שָׁכְחוּ גְדֵרָיִךְ

הַמַּחֲזִיקִים בְּשׁוּלַיִךְ וּמִתְאַמְּצִים לַעְלוֹת וְלֶאְחֹז בְּסַנְסִנֵּי תְּמָרָיִךְ

כְּלִיל כמו עץ כליל החורש. אחיך איתמר נושא בשמו את עץ התמר, שגם הוא עץ שאין בו חלקי סרק וכל חלקיו משמשים אותנו. וכפי שאיתמר הוא ילד הבקעה אבל גם ילד הגליל, בחרנו לקרוא לך על שם עץ שמלווה אותנו בנופי חיינו בארץ ישראל. כְּלִיל עץ הגליל, שפורח במלוא תפארתו בחודשי האביב בפריחה מרהיבה וורודה. עץ כְּלִיל אחד גדול ומפואר צומח בשביל הגישה המוביל לבית השני שלך באשבל. עץ שהזכיר לאבא שלך בכל נסיעה שבה ראה את הפריחה שחלפה שנה נוספת של חיים בגליל, ושמחזורי השנה פועמים בקצב קבוע ומסמנים לנו את קצב החיים.

צִיּוֹן כְּלִילַת יֳפִי אַהְבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִי מֵאָז וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ

הֵם הַשְּׂמֵחִים לְשַׁלְוָתֵךְ וְהַכּוֹאֲבִים עַל שׁוֹמֲמוּתֵךְ וּבוֹכִים עַל שְׁבָרָיִךְ

כְּלִיל, כלילת היופי שלנו, שתקשרי אהבה וחן ותרבי אהבה בעולם. שתקשרי נפשות ותחברי חברים. הפכי את הכואבים והבוכים על השברים לשמחי שלווה ומבקשי שלום וחיים. הרבי אור בעולם כי העולם זקוק לו. הרבי יופי בעולם כי כיעור גדול מתפשט בו. גלי את עצמך בכל יום עוד קצת, כי את בריה שאינה חסרה ויש בך שלמות שזקוקה לחשיפה. הישארי נאמנה לליבך, לכי איתו. זהי את חן דמותך בכל עץ, בכל עלה. שחי באגם צלול של דמיונך -  רחב, עמוק, בלתי-נדלה כי כעת רוחות חמות נושבות את שמך.

"יְהִי הַכֹּל שַׁיָּךְ לְכָל שֶׁיּוּכַל לְהֵיטִיב עִמּוֹ."

-נתן זך (לפי ברטולד ברכט)

מאחלים לעצמנו, המשפחה שלך הקרובה והרחוקה, שבט החברים והחברות שלנו, שנדע ונוכל להיטיב עימך כדי שנהיה ראויים לך. את כְּלִיל, כשמך – הכל. ועולמנו צריך להיות ראוי עבורך אך גם זקוק לתיקון. הצטרפי אלינו למלאכת התיקון, שיהא הכל שייך לכל שיוכל להיטיב עימו. לו יהי.

אוהבים, מתרגשים ושמחים שהצטרפת אלינו:

איתמר, מאיה ויותם

כלילת היופי

מילים: יונתן גפן | לחן: דיויד ברוזה

כלילת היופי, לילה רך,

אין צל ענן בשמי כוכב

וכל הטוב והמבורך

במבטה קורן עכשיו

עם אור טהור אשר זרח

בגן של תכלת וזהב.

לילות יורדים, יום קר עולה

לא ימחקו את חן דמותך

את בכל עץ בכל עלה

אגם צלול של דמיונך

רחב, עמוק, בלתי-נדלה

רוחות חמות נושבות את שמך.

את פני מלאך על אדמה

כה ענוגה, כה ביישנית

את סוד הטוב בנשמה

וקשת חורף צבעונית

אהבתך זכה תמה

באור של שמש ראשונית.