דברים שקראתי היום על קיברה של אמא באזכרה.
29/03/2024
אמא יקרה,
לא זכרתי מתי אייל דניאלי נפטר. אז עשיתי חיפוש עם השם "אייל דניאלי" בווטסאפ ומצאתי התכתבות עם אבא שמנסה לברר מתי ואיפה ההלוויה. התאריך היה סוף פברואר והודעה אחת מעליה הייתה על פיגוע ליד בית הערבה בדרך לנערן. שנה וחודש אחרי ואנחנו שוב אחרי פיגוע מתחת לבית בנערן, הפעם קרוב יותר אלינו ובמזל מאיה לא נקלעה אליו. בשבת הבאה נבקר בתערוכה עם היצירות האחרונות של יאלי וכל החיים נראים כמו ספירלה אחת גדולה. מערבולת שסוחפת אחריה פיגועים ומוות, יצירות אמנות וחיים. פעם אחת אנחנו בבית עלמין, ושבוע אחר כך בניו יורק בתערוכה. פעם אחת אנחנו במפגשים בבית ובשניה נעצרים מחוץ לבית בגלל פיגועים.
ובעצם הספירלה הזו סוחפת אותנו כבר ארבע שנים. מאז שהלכת מאיתנו המוות הפך להיות עניין קרוב. העולם נדחף לקצוות... סגרים וקורונה, מחאות המוניות ברחבי ישראל במשך שנה נגד הממשלה ובחצי השנה האחרונה מלחמה. גם אני בתוך המערבולת הולך ומתקרב למוות ומתרחק ממנו כמה שאפשר. נקראתי למילואים בשביעי לאוקטובר, ואני יודע שאם היית באיזור לא היית מרוצה מזה בכלל והיית שואלת אותי למה דווקא אני צריך ללכת לשם. פגשתי שם את המוות והאיום על החיים. המחשבות על החטופים מטרידים את השינה, הידיעה שיצאתי להילחם על החיים שלנו בארץ היא ידיעה שוחקת וכואבת – כזו שהיינו רוצים להשאיר מאחורינו אחרי כל הסבל שכבר עברנו. וכשמנסים להדוף את הספירלה מהשאיבה החזקה, מוצאים כוחות בחיים.
במשיכה לחיים יש את ספרי השירה שהגיעו אלי למיטה בחדר במוצב. יש את ההזמנה למפגש עם חלקי אוכלוסיה שונים ומגוונים. במשיכה לחיים יש את איתמר שגדל ומתפתח, אומר מילים ורץ בשבילים. במשיכה לחיים מצטרפת טופאן הקטנה, שעוד מתבשלת בבטן של מאיה ותבוא אלינו כסערה בתוך הטירוף הסוער שבחוץ. לצערי לא זכית לפגוש את איתמר וגם את טופאן תפספסי, אבל גם הם חלק מהניסיון לתת טעם לחיים. במשיכה לחיים עברנו בית באשבל, הצטרפה לחיינו אילן ועכשיו יש בבית כבר שלושה ילדים.
החיים והמוות מתערבבים כל הזמן. אני חושב עליך הרבה, בעיקר ברגעים משפחתיים. גדולים יותר ופחות. מנסה לדמיין איך היית עושה ברה ברה בוץ עם איתמר וכמה הוא היה משתף פעולה. קצת שמח בשבילך שידעת לחתוך בזמן. רוצה להצליח לדמיין שהחיים שמעבר לפינה יהיו ראויים וטובים יותר עבור כולנו.
מתגעגע ואוהב,
יושקלה