חשבתי שלציורים של אמא צריך מקום מיוחד. לא עוד דף באתר. לרבים מחבריה ואהוביה יש לפחות ציור אחד שתלוי על הקיר. רבים וטובים לא נחשפו בכלל לאוצר האומנותי ששוכב בבית. ראוי שליצירות של אמא יהיה מקום משל עצמן במרחב הוירטואלי.
עיקר השימוש של אמא ברשתות החברתיות היה סביב אמנות. אהבה לדפדף בדפי פייסבוק של אמנים, לצפות בציורים של אגון שילה ולהכיר אמניות וציירים חדשים דרך קבוצות פייסבוק שונות. היא גם הייתה הראשונה במשפחה לפתוח דף פייסבוק לציורים שציירה במשך השנים.
בקורות חייה של אמא ובמקומות שונים באתר ציינו את החיבה העזה לאמנות: הליכה קבועה למועדון הסרט הטוב של בנק הפועלים, מנויים לתיאטרות, ביקורים תכופים במוזיאונים, 40 שנות יצירה בסדנה לאמנות עכשווית של איציק עדי והלני שמאי במתנ"ס שז"ר בגבעתיים, ועוד יצירות אריגה משנים מוקדמות יותר בחייה. בפנסיה קנתה לעצמה ערכת הכנת תכשיטים ובשולחן מרובע קטן בעליית הגג התנסתה בתחביב החדש של הכנת תכשיטים.
40 שנות ציור, של משפחה, בית, נופי ארץ ישראל והקיבוץ הם זמן שבו מצטברים המוני ציורים. במהלך השנים אבא ואמא היו מנסים את מזלם בירידי אמנות (פעם אפילו קנו מקום קבוע ביריד אמנות בצומת נגה בגבעתיים), מציגים את הציורים (בעיקר הקטנים) ומקווים שהעוברים והשבים יקנו איזו מזכרת. חלק מהציורים ניתן במתנה לקרובים ואהובים. ועדיין, בארונות הבית ישנם עוד עשרות רבות של ציורים שלא רואים אור ועיניים של חובבי אומנות עוד לא זכו לראות.
החלטנו להקים אתר עבור האמנות של אמא. שבו יהיה ניתן לצפות בציורים, וגם לרכוש אותם. אנחנו חושבים שגם עבור אמא, קירות ביתם של אוהבי אמנות ואוהבי נגה ראויים יותר לציורים מאשר במערום הציורים הנסתר שבארון. כשאני מסתכל על הציור בחדר שלי, או על שני הציורים שתלויים בסלון הבית שלי (מתנצל, לקחתי לכם את הציורים הכי יפים של אמא... לדעתי.) אני נזכר באמא, באהבה שלה לנופי הקיבוץ הבראשיתיים, בתיק צבעי האקריליק שמונח קבע בתא המטען ובטיולים שנסעתי לבקר אותה מציירת כמה ימים ברציפות יחד עם החברות בסדנא. אני משוכנע שחובבי נוסטלגיה נוספים יהנו מהיצירות של אמא בבית (או בעבודה, אנחנו לא בררנים).
ניתן גם ללחוץ על כפתור Noga's Art בתפריט הניווט באתר
אמא ליד ציור מקורי של אגון שילה.
קיבוץ עין חרוד בראשיתו. כדי לצפות בציור הזה צריך לבוא לבקר אותי באשבל.