זכרון סוף בית היסודי.
נגה - כוכב מאיר.
החיננית הזאת,עם החיוך הכובש, הגבוהה הזאת, שהיא גם בועדת כתה וגם יודעת לצייר, שהחיבורים שלה נקראו כדוגמא, לפני כל התלמידים בכיתה.
היא הספורטאית הכי מהירה מכל הבנות, גם למרחק קופצת היא ברגלים ארוכות.
במחניים הפליאה במכות. הסקרנות שלה הובילה אותה לכל מיני מקומות. נבחרה לשיר במצו סופרן, שרנו יחד בשלושה קולות.. איך אלוהים חילק לילדה אחת, כל כך הרבה כשרונות. היינו חוזרים מבית הספר ומספרים קורות היום, וכדרך קבע עוצרים ליד שער ביתה, שם הייתה מספרת לנו על כל החלומות. על האף של היילי מילס, ועל האהבות, אפלטוניות? כן או לא. לפעמים נכנסים וממשיכים לספר, ליד בית הסבתא ועץ השזיפים בחצר, ממשיכים הלאה ופונים, מי לברדיצבסקי ומעין ומי לכצנלסון ולשנקין גם. אהבת לצחוק ולטייל , לדגניה נסענו יחד, לבקר. מה שאת עושה - עם כל הלב.
משפחה יפה הקמת לך עם מיכה בעלך, שכל אחד מכם, עולם יפה ומלא. הענקת לנו ערבי עצמאות מלאי תוכן ושיר אותם העברת בכשרון ולהט, כמו חוג לשירה העברית.
מה עוד נוסיף ונאמר, שאת הכל מתעדת, על הפלמ"ח שומרת, ציירת נהדרת, לנו השארת ציור, תלוי על קיר לזכרון ומשמרת.
